פסק-דין בתיק ת"א 3828-08

הצדדים, ההליך, גדר המחלוקת:

1.         התובעת- ילידת 8/69, נפגעה בת.ד נשוא התביעה מיום 18.01.04 (להלן: "התאונה").

2.         התביעה הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה - 1975. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת הייתה במועד התאונה מבטחת הרכב בו נפגעה התובעת כנהגת, וכי היא חבה בפיצוי התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה עקב התאונה.

            המחלוקת העומדת להכרעה בפסק דין זה, הינה בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעת והפיצוי המגיע לה.

הנכות הרפואית:

3.         לתובעת נכות רפואית צמיתה בשני תחומים: בתחום האורטופדי ובתחום הנפשי. בחינת הנכות בתיק זה נעשתה באופן שונה מן הרגיל בהליכים דומים והיא מבוססת על קביעות שנעשו במסגרת שני הליכים משפטיים נפרדים: תביעה זו שלפניי, ותביעה קודמת שהגישה התובעת כנגד אותה נתבעת, בגין שתי תאונות דרכים: האחת- מיום 23.11.97, והאחרת- מיום 25.1.02 (להלן "התאונות הקודמות") שהתנהלה בת.א. (שלום כפ"ס) 7024/03 בפני השופטת ניצה מימון-שעשוע (להלן: "התביעה הקודמת"). התביעה הקודמת הסתיימה בפסק דין שבמסגרתו פוצתה התובעת על נזקיה בעקבות שתי התאונות הקודמות הנ"ל.

4.         במסגרת התביעה הקודמת מינה ביהמ"ש שני מומחים רפואיים: פרופ' אברהם גנאל בתחום האורטופדי וד"ר גיא אור בתחום הנפשי. אתייחס להלן לקביעות המומחים הנ"ל בשני התחומים, הן בתביעה הקודמת והן בזו המונחת לפניי, ולרלוונטיות שלהן להליך דנן. 

הנכות בתחום האורטופדי:

5.         ביום 17.11.03 נבדקה התובעת על ידי פרופ' גנאל לצורך קביעת נכותה במסגרת התביעה הקודמת.

            אמנם חוות דעתו ניתנה ביום 3.3.04, דהיינו- לאחר מועד התאונה בהליך זה שלפני, אך לא "כיסתה" אותה, באשר התובעת נבדקה על ידו לפני התאונה מיום 18/01/04. אותה חוו"ד, העתק הימנה צורף כמוצג 1 לתיק מוצגי הנתבעת- תיקרא להלן: "חוות הדעת הקודמת".

פרופ' גנאל קבע במסגרת חוות הדעת הקודמת כי לא נגרמה לתובעת נכות צמיתה בגין התאונות נשוא בדיקתו (התאונות הקודמות הנ"ל), וכי מצבה האורטופדי של התובעת כולל ומשקף גם נכות בגין תאונה ישנה יותר משנת 93', בגינה נקבעה לה בעבר נכות אורטופדית בשיעור של 10% על ידי וועדת ערר של המל"ל. יצוין כי מדובר בנכות בעמוד שדרה צווארי (ראו בהקשר זה גם את נספח ב' לתיק מוצגי הנתבעת).

6.         חוות הדעת שנתן פרופ' גנאל בקשר עם תאונת הדרכים נשוא תביעתנו מיום 18.1.04, סומנה כ- במ/1 והיא תיקרא להלן: "חוות הדעת השנייה". במסגרתה-  הוא העריך את נכותה של התובעת בגין ת.ד דנן בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שידרה מתני לפי סעיף 37 (7) (א) לתקנות המל"ל.

כן קבע פרופ' גנאל במסגרת חוו"ד השנייה נכויות זמניות, כדלקמן: 100% למשך חודש ימים ממועד התאונה וכן מיום 1.8.08 ועד 15.9.08, ובנוסף- 30% נכות זמנית למשך כחודש ימים אחרי כל אחת מתקופות אי הכושר הזמני המלא הנ"ל.

7.         פרופ' גנאל נחקר על חוות דעתו. בעקבות חקירתו עולה- כפי שיפורט להלן בהרחבה, כי לכל היותר ניתן לייחס 2% עד 3% מהנכות שנקבעה על ידו, למצב תחלואתי שאינו קשור בתאונה.

8.         פרופ' גנאל שלל בחקירתו כל אפשרות לקיום מצב אורטופדי קודם הרלוונטי לנכות שיוחסה לתאונה מיום 18/01/04  דנן.

            אך אישר שקיימים רישומים בדבר תלונות על עמוד שדרה מלפני התאונה מ- 2004 , ועוד שכאשר התובעת נבדקה על ידו לצורך חוות הדעת השנייה, היא הצהירה בפניו שלא סבלה מכאבים בעבר. הוא הוסיף כי "בשפה הרפואית קוראים לזה שכחה, בעממית קוראים לזה או שהיא לא דייקה או שהיא שיקרה" (עמ' 7 לפר', עמ' 9 שורה 15). אך עם זאת, הבהיר כי: "לפני התאונה  מ-04'  "היא לא סבלה מכאבים בגב התחתון וזאת כאשר נבדקה לצורך חוות דעת השנייה, בשונה מהראשונה" (עמ' 9, שורות 28-29).

וכן: "אני בדקתי אותה ב- 17.11.03, לפני התאונה מ- 2004... בדיקתה הייתה תקינה מבחינת הגב התחתון ולכן לא נקבעה נכותה לכן בחוות הדעת השנייה בקשר עם התאונה    מ-04 לא מצאתי לנכון להתייחס אל העבר הרפואי שקדם לשתי תאונות הדרכים שלגבם (צריך להיות "לגביהן", -ר.ש) כתבתי את חוות הדעת שהרי לא נקבעה בה נכון (צ"ל "נכות", - ר.ש") עמ' 8 לפר', ש' 25-31).

9.         באשר לאפשרות כי מצב התובעת נובע מהתפתחות מאוחרת לתאונה נשוא התביעה מיום 18.1.04, השיב פרופ' גנאל: "באופן תיאורטי, יכול להיות שהייתה טראומה נוספת ויכול להיות שזה נובע מאותה תאונה משנת 2004, אם יש בפנינו תיעוד בדבר חבלה נוספת, אתייחס לכך, ואם אין אז הסבירות היא שזאת התביעה משנת 04". " הגיל שלה, זה לא אישה עובדת כפיים, סוג העבודה שלה שיננית, היא לא עבודה פיזית ולכן בהעדר רישום לחבלה נוספת אני קושר אותה לתאונה מ - 04'. אני מאמין לגברת ומסתמך על המסמכים" (עמ' 10 לפר' ש' 11-19).

10.        ב"כ הנתבעת הפנה את פרופ' גנאל לממצא בצילומי הרנטגן של התובעת שאינו טראומטי ( 'קשר שמורל') וביקש לברר האם אין בו כדי להוות את הגורם למגבלה שבגינה הוענקה לה הנכות: "ש. בממצאי הרנטגן מצאו אצל המתלוננת קשר שמורל מה המשמעות"?